ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות כפר סבא
|
13729-12-09
04/07/2010
|
בפני השופט:
דוד גדול
|
- נגד - |
התובע:
אוריה נגר
|
הנתבע:
נגרית קליפורניה בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
הנתבעת עוסקת בייצור, שווק, אספקה והתקנה של רהיטים, בין השאר רהיטים לאמבטיות ושירותים.
אין חולק כי ביום 18.5.08 רכש התובע מהנתבעת שלושה ארונות בסכום כולל של 11,000 ₪. התובע שלם את הסכום האמור עפ"י קבלה נספח א' לכתב התביעה.
עפ"י טופס הזמנה 21325 נדרש התובע לשלם לנתבעת סכום נוסף של 600 ₪ בגין הובלה והרכבה (להלן: "ההזמנה").
בטופס ההזמנה נרשם כי זמן אספקה משוער הינו 30 יום מיום חתימת ההזמנה.
עפ"י נספח ג' לכתב התביעה שונה ארון אחד כמפורט בנספח זה.
התובע מוסיף וטוען בכתב התביעה כי הנתבעת הפרה את התחייבותה שבטופס ההזמנה וספקה לתובע 2 ארונות במקום 3 מוזמנים על ידו, אף זאת באיחור ניכר של כ-9 חודשים.
לטענת התובע הנתבעת שינתה על דעת עצמה וללא קבלת אישורו את צורת הארונות.
הוסיף וטען התובע כי הארון השלישי סופק לו באיחור של כמעט שנה ואף הוא יוצר שלא עפ"י המוסכם בין התובע לבין הנתבעת.
התובע טוען לאי התאמה של מה שסופק לו לבין מה שהזמין, בייחוד לגבי הארון השלישי, והוא מפנה לתמונות נספחים י' ו-יא' לכתב התביעה.
התובע עותר כי ביהמ"ש יורה לנתבעת לייצר עבורו ארון שלישי כפי שהוזמן ולא כפי שסופק, או לחילופין יורה על פיצויו בסך 4,000 ₪ בשל הפגמים בכל שלושת הארונות.
כן עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 5,000 ₪ כפיצוי על עגמת נפש והוצאות משפט.
הנתבעת מבקשת כי התביעה תדחה, שכן התאריך לאספקה הנקוב בהזמנה הינו משוער בלבד ולא כהתחייבות. הנתבעת טוענת כי אכן הארונות סופקו באיחור, אך איחור זה היה שלא באשמתה או אחריותה, שכן התובע רכש דירתו מקבלן. האחרון כבונה הבית התעכב במסירת הדירה לתובע, ועל כן, ככל שיש לתובע טענות כלשהן ביחס למועד האספקה יתכבד ויפנה אותן לקבלן ולא אליה.
הנתבעת טוענת בכתב הגנתה כי שלחה לדירת התובע איש טכני שבצע את המדידות, אמת את הנתונים שנלקחו מהמקום, והתובע אשר לנתבעת את הממצאים והנתונים. כך גם כל שינוי שנעשה, ונעשו שינויים, נעשה על דעתו של התובע.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי שלחה לדירת התובע, בשתי הזדמנויות שונות, מתקינים שבאו לתקן ליקויים לא משמעותיים בארונות.
אם לא די בכך, התובע הלך עליו אימים בציינו כי בני משפחתו עו"ד והכל ע"מ להקנות לו יתרונות שלא מגיעים לו.
הנתבעת סבורה כי נהגה בתובע באופן מתחשב בשעה שאחסנה את הארונות משך חודשים במחסניה ללא תמורה. כיוון שכך, היא זכאית לקזוז בסכום שיאיין את תביעת התובע.
ככל שיסבור ביהמ"ש כי אין מקום לטענת הקזוז, היא שומרת על זכותה להגיש כנגד התובע תביעה שכנגד.
למען הסדר הטוב, יאמר כי הנתבעת לא הגישה תביעה שכנגד.
מעיון בכתבי הטענות וטיעוני הצדדים באולם, עולה כי קיימת שתיקה של התובע ביחס לאיחור של כ-9 חודשים עד שסופקו שני הארונות.